I DON’T THINK YOU HAVE, MATE.
שלום לכל קוראי (פירוט בהמשך), ואתחיל בהתנצלות. בדר כלל השפה האנגלית היא תרגימה לעברית, אבל במקרה שלנו, אינני חושב ש”אני לא חושב

שזה קרה לך, אחשלו”, קצת לא מעביר את המשמעות של מה שהשוטר (אנסה להביא לכם את שמו אבל לא נראה לי שאצליח) אמר להנרי נובאק הצעיר.
אבל אני מקדים את המאוחר.

אמל”ק 283 09.05.2026 חיים לבנים שווים כמעט, או: מחסור זמני בחמצן

הלו? סליחה, קוראים יקרים. זה שוב

הטלפון שלי. לאחרונה תושבי הגלקסיה

עלו על המספר שלי ולהפתעתי גיליתי שיש תושבים בגלקסיה שאנם מעריצים

מושבעים שלי.
לא קלטתי את שמך.
לא, זאת לא המשטרה. התמזל מזלך ואתה מדבר עם שוטה

הכפר

הגלקטי.
כן, בכבודי ובעצמי. מה אני יכול לעשות בשבילך?
תקף אותך באופן גזעני. חמור מאד, אם אתה רוצה לשמוע את דעתי.
שמע. כן, אני מודע לזה שהקול

שלי קצת חזק מדי. אם אתה לא

צועק- למעשה,

צורח- אף אחד בשביל החלב לא מקשיב לך, ולך תנהל

גלקסיה ככה.
אני מבין אותך, ומרגיש את

כאבך.
בערך פי שתיים ממך. יכולת האמפתיה שלי היא

מהגבוהות ביקום. ועם זאת, אתה לא היחיד בגלקסיה שיש לו בעיה, אבל: אני שוטה הכפר הגלקטי היחידי שיש לך, כך שתצטרך לסמוך עלי.
לא, התענוג הוא

שלי.
עד שאגיע, אני מציע שתשמור על עצמך והחשוב מכל: אל תפסיק

לנשום. גם אם אתה מרגיש שאתה לא יכול-

שלום לכל טריליוני קוראי בגלקסיית שביל החלב, (במיוחד לויקראם

דיגבה, להנרי נובאק ז”ל, למזכ”ל האו”מ אנטוניו

גוטיירש- ואשתו- כמו גם ראשת משטרת המטרופולין של לונדון בדימוס, קומישנר

קרסידה דיק) וכמובן

התנצלות.

אנו בארגון שוטה הכפר הגלקטי מקפידים גם לומר שלום וגם להתנצל אל קוראינו, היקרים (ר’ רשימה לעיל) והזולים כאחד. לא בגלל שאנחנו רוצים לחתום איתם על הסכם שבו אסור לנו לעשות

כלום ולהם מותר

הכל, וגם לא כי עשינו משהו רע.
להיפך. כשאתה חותם שלום עם מי ששחט את בני

משפחתך ואחרי זה מתנצל, הרגשתך- שבדרך כלל היא לא משהו- משתפרת פלאים. כמובן שלילה בבית מלון עם אשתו של

אהרון חליווה עשוי לגרום להרגשה טובה אף יותר, אבל אנחנו לא חזירים. סליחה?

צודקים. גם פתיחת סתימה בכיור

יכולה להביא את הרגשתך לשיאים חדשים (ותזכירו לי לחזור אל זה לקראת סוף האמל”ק), אבל בואו ונחזור אל הנרי נובאק והשוטר.
הנרי: “נדקרתי (או: הם דקרו אותי, או משהו כזה). איי הב בין סטאבד”

השוטר: ” איי דונט ת’ינק יו הב, מייט”. לא נראה לי שנדקרת- או שדקרו אותך, אם לדייק.
השיחה ממשיכה עוד קצת, והשוטר מבקש ממנו להכניס את הידיים

לאזיקים ומזכיר לו שכל מה שהוא יאמר (כמו למשל “אני לא יכול לנשום” 9 פעמים) עלול לשמש כראיה נגדו בבית המשפט, אבל את העיקר הבנתם. השוטר מילא את תפקידו באופן מושלם בהתחשב בנסיבות. כמו שאמר מזכ”ל האו”מ אנטוניו

גוטיירש בהקשר אחר: מותו של הנרי נובאק לא קרה בוואקום.

מה שמביא אותנו שש שנים אחורה. הימים ימי הקורונה ובעיר

מיניאפוליס- שהיום אנו מכירים כ”סומלילנד 2

” – סוחר סמים בשם ג’ורג’ פלויד

נעצר על ידי המשטרה, בלע (זה מצולם) שקית של פנטניל

וכשהשוטרים ניסו להכניס אותו לניידת הוא צעק שהוא לא יכול

לנשום. האמת ש”אני לא יכול לנשום” היתה חולצת הטי הכי פופולרית באותו הזמן (כך שסביר שג’ורג’ פלויד נשם בלי בעיות אבל הוא ראה בעיני רוחו את הכדורסלן

לברון ג’יימס) אבל מאוחר יותר שוטר בשם דריק צ’ובין- שהיום יושב בבית הסוהר עד סוף חייו אם אני לא טועה- ישב לו על הצוואר, וג’ורג’ (כמו שאמרה מנהיגת הקונגרס ננסי פלוסי: ת’נק יו,

גורג’) פלויד הפך

לשהיד.

בזכות השלוק של הפנטניל שווי חייהם של השחורים עלה

פלאים (ג’ורג’ פלויד הפך שטר מזוייף של 20 דולר ל-27 מיליון).

זוכרים את התקופה שכל משחק כדורגל התחיל כשכל השחקנים כרעו ברך

בתקווה ששחורי העולם יסלחו להם? מה שמביא אותנו אל ראש ממשלת בריטניה (אז ראש האופוזיציה הנאמנה) קיאר סטארמר.

נכון. יקיר האמל”ק, שתמונתו על הברכיים מופיעה כאן כמעט בווריאציות שונות כל פעם שהאמל”ק יוצא לאור. התמונה הזאת של קיאר סטארמר (וסגניתו אנג’לה ריינר) כורעים על הברכיים לזכרו

של הקדוש ג’ורג’ פלויד- ממיניאפוליס, נזכיר- אין יותר מתאים ממנה על מנת להבין את העולם המערבי בכלל, את בריטניה

הקטנה והולכת בפרט. לא זו בלבד , שקיאר סטארמר ירד על ברכיו לכבוד ג’ורג’ פלויד, הוא גם נכנס לסדנת טיהור

מגזענות ש- תופתעו- היתה כל כך מוצלחת, שהוא המליץ עליה לכל מי

שהקשיב לו. כדאי אולי לציין שאני עדיין לא עברתי את הסדנא הזאת, מה שאולי מסביר את העובדה שהפעם האחרונה שירדתי על הברכיים היתה כשהצעתי לאשתי היקרה נישואין. שזה לפני

הרבה זמן.

אגב נישואין, תזכירו לי להעביר את האמל”ק דרך “השרברב עם אשת הלקוח

מתחת לכיור” לפני שאסגור אותו לשינויים. אני לא דוגמא, אבל המשפחות היותר מוצלחות הן אלה שבהן השרברב עוזר לאשה להבין איך העולם עובד באמת.

מה שמחזיר אותנו אל שיחת הטלפון שלי עם-
ויקראם דיגווה?

אם אני מבטא את שמך שלא כהלכה, אנא תקן אותי.
אני לא רוצה שתספר לכל חבריך שלשוטה הכפר הגלקטי יש משהו נגד העדה הסיקית, ש-בהשוואה לעדה הפקיסטנית למשל- נמנעים

מאונס ודקרנות בדרך כלל. אנא ספר לי בדיוק מה קרה.
אני מבין. אתה נמצא כרגע ברחוב בלמונט. בסאותהמפטון?
כן, אני מכיר. ברקוביץ שיחק שם והוביל אותם לנצחון 3:6 על מנצ’סטר יונייטד עם שלושה בישולים ושני

שערים, בלי להחשיב עוד שער שנפסל בטענה שגויה לנבדל-
סליחה, נסחפתי קצת.
אז אני מבין שזכר בריטי מאותגר פיגמנטים ראה אותך ואת אחיך הולכים

ברחוב והחליט-
זה נשמע כמו אירוע טראומתי, ואם אתה לא יכול לחזור על המילים הנוראות, אני בהחלט מבין.
כמובן. אתה מעדה הסיקית עם הבנתי אותך. נכון? כלומר, אין לך שום קשר לכנופיות האונס הפאקי-

אני מתנצל. מאיפה שאני עומדת זה די קל לראות את צבע העור ולקפוץ למסקנות.
יפה. תשמע, מר דיגווה (האם ביטאתי את שמך נכונה?) , אתה לא התושב היחידי בגלקסיה שצריך את שרותי הטובים, אז יכול להיות

שאני אתעכב קצת.
סליחה מראש. עד שאגיע- קצת מוזיקה שתעזור לך להירגע.
שיחתך חשובה לנו.

הידעת שמוזיקה היא תרופה בדוקה נגד מחשבות אובדניות?

בתור איש העדה הסיקית, אני מניח שיש לך את הפגיון הזה, שאת שמו קצת קשה לי לבטא-

מה שמחזיר אותנו 34 שנים אחורה, אל בחור בשם סטיבן

לורנס. לורנס דנן היה בחור שחור, או בשפת ימינו “אדם שעשוי מצבע”. אני יודע שבעברית זה נשמע קצת לא מכובד, אבל האנגלים מתייחסים לאדם שחור כ”מן אוף

קולור”, כלומר: יכול להיות שהוא מדען

גרעין או שחיין

אולימפי, אבל הדבר החשוב ביותר שאנחנו צריכים לדעת עליו זה צבע

העור שלו. את כל זה, אגב, אנחנו יודעים בדיעבד. ב-1992 שחור היה יפה, הגזענות היתה בתהליך של דעיכה, ואז סטיבן לורנס נרצח על ידי

חבורה של לבנים.
החקירה של המשטרה לא היתה משהו לכתוב עליו הביתה (הרוצחים, אם אינני טועה, יצאו זכאים), מה שגרר ועדת חקירה שמצאה שהמשטרה נגועה ב”גזענות

מוסדית”. אמא של סטיבן לורנס, אגב, קיבלה תואר אצולה

מהמלכה אבל אין לי בעיה עם זה. מה שיש לי בעיה איתו, זה שפחות או יותר מאז כל מי שאינו לבן קיבל “כרטיס חופשי” ואתם רשאים לנחש האם פריחתן של כנופיות האונס

הפקיסטניות (שפורחות עד עצם היום הזה, לפחות עד 15:30) קשורה לארוע הזה.
האונס הקבוצתי (לפעמים בקבוצות של

שמונה- כמו במקרה של

סמנתה סמית) נמשך כבר ארבעה עשורים, ונדמה לי (תקנו אותי) שאף שוטר לא נענש. למה?

כי המשטרה עושה את עבודתה בהצלחה מסחררת. האדם הלבן (בעיקר היהודים, אבל לא רק) אשם בכל וצריך-
כמו כלב שחירבן על

השטיח- לדאוג שהוא יסבול, ויסבול לנצח נצחים.
טוב, זה מנקודת המבט המשוחדת שלי. אולי עדיף ללכת אל המקור, ראש המשטרה של לונדון, קרסידה

דיק (תנסו להתעלם מכך שמדובר בשוטרת לסבית שמזדהה בשם של איבר מין זכרי) סיפרה לנו שאחוז השחורים במשטרה עלה מ-3 אחוז ב-1999, ל-9 אחוז 10 שנים מאוחר יותר, והיום (2019 בזמן ההקלטה) האחוז הגיע ל-14, אבל זה
– -ר’ דקה 11 בסרטון המצורף

עדיין הרחק מאחור, בהתחשב בכך שהאחוז של האוכלוסיה הזאת (באופן כללי, אלה שבורכו בפיגמנטים) הוא (ב-2019) 43 אחוז. “אנחנו שומרים את העיניים על הכדור” מוסיפה השוטרת דיק ואומרת “וכל עוד אני הקומישנר של משטרת לונדון, אנו נעשה מאמץ עצום לדאוג לכך, שככל שלונדון ממשיכה

להשתנות, כך גם אנו”
לי זה נשמע כאילו קומישינר דיק הודתה כרגע שהיא עושה הכל כדי לצבוע את לונדון רבתי בשחור

ובהצלחה

רבה, אבל זה רק (אנחנו עזבנו את לונדון הרבה לפני שהיא נכנסה לתפקיד) אני. האם אני היחידי שכשאני חושב על האוכלוסיה הכהה בלונדון זה מזכיר לו את תחזיות מדעני האקלים

של מימי נהר התמזה שעולים ועולים עד שכל תושבי העיר לא יכולים לנשום? לא כולל חיים שחורים, כמובן.

קומישינר דיק ממשיכה ומתארת כיצד השוטרים הכהים מטפסים

בסולם הדרגות יותר מהר מאשר עמיתיהם מאותגרי הפיגמנטים-
אבל זמננו קצר והגלקסיה גועשת.
רק רגע. מר דיגווה?
לא שכחתי אותך. רק רציתי לוודא שאתה לא שוכח לנשום. הרבה אנשים עושים את הטעות הזאת ו-
נכון. ג’ורג’ פלויד היה אחד כזה. יש אנשים שתחת לחץ מפסיקים לנשום חמצן ועוברים

לחנקן, שזה לא מומלץ.

ואל תשכח שיש לך

פגיון. סליחה. כל אחד חושב שהוא היחידי בגלקסיה.

מה שמחזיר אותנו אל סאותהמפטון, לפני כמה ימים. אגב, האירוע שבו הפגיון של ויקראם דיגווה הותקף באכזריות על ידי לפחות חמישה איברים שונים של הגזען הלבנבן הנרי נובאק קרה לפני כחצי שנה, אבל (בניגוד למקרה של ג’ורג’ פלויד, למשל) אבל אחד לא סיפר לנו על זה.
עד לפני כמה ימים.
כמובן, כשעכשיו אנחנו רואים את תושביה הלבנבנים של סאותהמפטון צועקים על המשטרה שיירדו

על הברכיים, ושחיים לבנים שווים כמעט כמו חיים צבעוניים, אנחנו כמובן מזדעזעים איך הימין הקיצוני (60 אחוז מאוכלוסיית בריטניה) מנצלים את אירוע כדי לפגוע ברקמת היחסים העדינה בין הלבנים הגזענים והאכזריים לבין בני המיעוטים שאף אחד לא לימד אותם איך

מחזיקים סכו”ם, ולמה הוא נועד. ואגב, בניגוד להפגנות של ג’ורג’ פלויד- אף שוטר לא כרע ברך

בשביל הנובאק הזה.
חיים לבנים לא שווים שמישהו- שוטר או כדורגלן- יירד על הברכיים בשבילם. זה נכון לגבי ה-7 באוקטובר וזה נכון- אני לא הולך להתווכח עם מזכ”ל האו”מ אנטוניו

גוטיירש- גם כאן. מותו של הנרי נובאק הוא מצער, אבל הוא לא קרה

בחלל ריק. אם הוא היה הולך לקורס לעקירת הגזענות הפנימית (שאותו עבר בהצלחה רוה”מ קיאר סטארמר) אף אחד לא היה דוקר אותו. עובדה, את סטארמר אף אחד לא דקר.
להתראות באמל”ק ה-
מה?
סליחה. יש לי את המסורת על הראש, ואצלנו בשוטה הכפר הגלקטי אנו מקפידים על קלה כחמורה. אין סוגרין אמל”ק בלי להעביר אותו דרך

“השרברב מתחת לכיור”. יש אינסוף דרכים להבין את העולם (כמו כדורגל

חופים והמדריך

לטרמפיסט הגלקטי) אבל אין אחת שאפילו מתקרבת אל הבעל שבא הביתה מוקדם ותופס את אשתו עם השרברב, מתחת לכיור.

אנטוניו גוטיירש מגיע הביתה באמצע יום עבודה מפרך במיוחד, ולתדהמתו הוא מוצא את אשתו

מתחת לכיור עם ראש משטרת לונדון, קומישנר

קרסידה דיק.
גוטיירש:

מי את?
דיק:

אני הקומישנר של משטרת המטרופולין של לונדון, לשעבר. עכשיו שפרשתי לגמלאות-
גוטיירש:

למה המיים בחדר האמבטיה הגיעו כמעט עד הכיור?
דיק:

תן לי לסיים. עכשיו שאני בגמלאות אני מנצלת את הידע שרכשתי במשטרה. אני לא ממש שרברבית, או שרברבה, אבל-
גוטיירש:

אני מודה לאל ששלח דווקא אותך אל ביתי ברגע של משבר. אני רואה יש פה הצפה רצינית-
דיק:

זהו עצם העניין. חשוב שכל אדם ייקח את הכישורים שלו מתפקיד לתפקיד. גם כשהייתי הקומישנרית של משטרת לונדון ניהלתי בהצלחה את ההצפה-
גוטיירש:

כן, הכפלת את האוכלוסיה השחורה של לונדון בזמן קצר. זהו הישג מדהים. אגב, את מודעת לזה שאשתי מתחת למיים ולא נושמת?
דיק:

כמובן. אשתך לא נולדה

בוואקום.
להתראות באמל”ק הבא, ותזכרו:
שוטה הכפר הגלקטי צופה בכם, אז אל תעשו שטויות.

אה, מר דיגווה? (ויקראם דיגווה -שדקר למוות את הנרי נובאק- נידון למאסר עולם של 21 שנה) שמחתי לעזור. הנה עוד קצת מוזיקה מרגי-