3.12.21
חג אורים שמח לקבוצה היקרה וסופגניות לרוב.
הייתי מוסיף “חג מולד שמח” אבל אני מתחשב ברגשותיהם של קוראי המוסלמים. לא שאיכפת לי מהם מי יודע מה, אבל איכפת לי מעצמי.
קצת אנוכי, אולי, אבל החיים שלי שווים.
לא הרבה, אבל שווים.
–
ועכשיו שקיבלתם את התנצלותי (תקנו אותי), לעניני דיומא.
–
בעצם, רק רגע.
זה עתה קיבלתי פתק שעד המדינה במשפטו של בנימין נתניהו, אחד ניר חפץ, לא רצה להיות עד מדינה, אבל חוקריו שכנעו אותו שיהיה בסדר. אני בטוח שזה שהוא החביא לחם בתוך נעליו מוסיף משקל לעדותו. אבל מה אני מבין.
מה שכן, אני בטוח שכולנו יודעים את האמת ואין לנו שום סיבה לפקפק באמת הזאת. בין אם זה מומחה לעתיד האקלים, או קורבן מעשה אונס – אנחנו חייבים להאמין למה שאומרים לנו (בעיקר אם הם אומרים את זה עם רגש). אז נחזור ליומא ולעניניו.
–
כזכור, דברנו לא מזמן (באחת המגילות הקודמות) על כך שלפעמים שומה עלינו לשמוע דברים שאינם נוחים לנו. כזכור, חלק מכם הביע את דעתו כי החיים קצרים וברוך השם יש לנו מסננת וזכותנו להפעיל אותה כל פעם שמגיע אלינו משהו שמערער את שלוות נפשנו. חדי הזכרון ביניכם יזכרו שהבעתי את הסכמתי הנלהבת (בין היתר כי אף אחד לא מינה אותי לאחראי על המידע שלכם), אם כי הוספתי שהגישה הזו מן הסתם מזמינה מדי פעם הפתעות לא (כאמור, אני נמנע להיבדק אצל רופא) נעימות.
דוגמא לכך היא יום כיפור ודוגמא נוספת היא הפתעתה של אסתר מורדוך כשגילתה ששכנינו אינם אוהבים אותה. אולי הם מעריכים את פועלה, אבל אוהבים אותה – הם לא. ואולי נדבקתי בווריאנט האומיקרון הנורא, אבל תסלחו לי אם אני לא רוצה לדעת זה (ובמחשבה שניה, עדיף שגם המשטרה לא תדע).
–
אז אני מקווה שאתם מסכימים שכל אחד מאתנו אחראי על המידע והתרופות שנכנסים (לא בהכרח בסדר הזה) אל תוכנו, ועכשיו אנו יכולים לחזור לחנוכה (או חג המולד), וללכת לאורם של אבותינו והסביבונים שלהם.
ובכן, כאמור, צלחנו עוד שנה בחושך צלמוות, ואיכשהו נשארנו בחיים למרות כל מה שהמלעיזים השליכו עלינו בחסות החשיכה הזאת, אבל למזלנו הרב יש מי שמחזיק את הנר ודואג שנלך במה שהגויים ימ”ש מכנים “הדרך הצרה והישרה”. אני לא רוצה לסכסך, אז לא אדבר, למשל, על כך שהאוכלוסיה שלא רואה את האור (למשל, הבדואים), איכשהו נתקלים פחות במכשולים-
או קי.
הם מסרבים להתחסן ומשום מה הם עוד בחיים.
זה נכון גם לגבי אפריקה, אגב. אם הבנתי נכון את ארגון הבריאות העולמי רק 7 אחוזים מהם התחסנו, אבל (קצת מאכזב, אם תשאלו אותי ואת כדור הארץ) רובם עדיין חיים.
מקופחים, זועמים, אבל חיים. אם מישהו מכם מכיר אפריקאי מקופח שצריך חיסון, תגידו לו שאני מוכן לתרום לו את שלי. אשתי – תשמחו לדעת – קיבלה את החיסון השלישי ושנינו עדיין חיים.
בקושי, אבל חיים.
–
ועכשיו – במקום לעבור לאמריקה כמנהגי, הרשו לי לספר לכם קצת על הנעשה בבריטניה, שאותה הזנחתי קצת לאחרונה. למי שלא גר בבריטניה (לא הפסדתם מי יודע מה), אולי תרשו לי להזכיר לכם מה זה, כי יש לי הרגשה שחלק מכם נרדם בשיעור.
בריטניה – תעצמו עיניים ותנסו לדמיין את המפה – היא אי https://www.youtube.com/watch?v=dieisEP6ufY
קטן בים הצפוני, מצופה בשכבה של בני אנוש לבנים ומזיקים. אל תתנו למימדים הזעירים של האי הזה להטעות אתכם: הנזק שהבריטים גרמו לעולם שלישי רק לכמות הנזק שנגרמה לעולם על ידי ארה”ב ו-
נכון. ישראל. אני מוריד בפניכם את הכובע. אם אנחנו סופרים את הדיונים בעצרת הכללית של האו”מ אין מנוס מהמסקנה שהעולם היה מקום טוב יותר אם ישראל לא היתה קיימת, ומכאן הדרך לגינוי חריף של אדולף (הציוני הגדול מכולם) היטלר – קצרה.
אבל בריטניה לא יכולה להסתתר מאחרי הרשע של ישראל וארה”ב:
אם לסכם את ההיסטוריה של בריטנה בכמה משפטים (למי שמשך בצמה של הילדה שלפניו) נציין שב-1066 הצרפתים (או הנורמנים ליתר דיוק) היו האחרונים שפלשו לאי הבריטי עד-
או קי, באמצע הבריטים הקימו אימפריה ע”י דיכוי שאר העולם וזיהמו את העולם ע”י המהפכה התעשייתית שבגללה עכשיו אנו מתחממים בלי הפסקה. אולי אני קצת מדלג על פרקים חשובים (כמו הגזענות של צ’רצ’יל והספר – סליחה על הגזענות – הלבן), אבל הכי חשוב זה שהמזיקים האלה מקבלים עכשיו את מה שמגיע להם.
–
אגב אם זה נשמע לכם כאילו אני מהגר כפוי טובה שיורק לתוך הענף שעליו הוא יושב (סליחה, כורת את הבאר שממנה הוא שותה) – יש בזה משהו. אבל היות ואני לבן, מן הסתם יש לי פריבילגיות ועובדה שהגעתי לבריטניה במטוס ולא בסירת גומי, כך שלצורך הדיון אני שייך למעמד המנצל וכל פעם שאני חוצה את אוטוסטרדת האם-25 לתוך לונדון שומה עלי לרדת על הברכיים ולבקש מחילה מהאוכלוסיה המנוצלת, לפני שאני עושק אותם.
אז כמו שציינתי למעלה, הבריטים הם די טובים בלמנוע פלישות (965 שנים אם חושבים על זה) אבל אולי צריך להפחית מזה כמה שנים, כי אם אנחנו מסתכלים על תעלת למאנש, למשל, אנו מגלים ש-ממש כמו הגבול הדרומי של ארצות הברית בשנה האחרונה- מסתבר שבריטניה נמצאת תחת פלישה, ואין שום דרך למנוע אותה.
–
כמעט. למי שלא עוקב אחר תנועת הסירות בין צרפת לאנגליה (לא, אין תנועה בכיוון הנגדי), אציין שבשנה האחרונה הגיעו אל מזרח אנגליה (לשמחתם של הפונדקאים) כ-30 אלף מעפילים. למי שתוהה מה ההבדל בין אנגליה וצרפת ולמה אנשים מוכנים להצטופף בסירת גומי (או להסתתר מתחת למשאית) כדי להגיע לאנגליה, אומר רק שזאת שאלה טובה שאין לי עליה תשובה.
אם המעפילים הפוטנציאליים במחנות הריכוז בצרפת (קצת כמו אבא שלי לפני 75 שנים באיטליה) היו טורחים לשאול אותי, הייתי אומר להם שאנגליה (בייחוד אחרי יציאת אירופה) היא לא משהו – ולמעשה היא המדינה הגזענית ביותר בעולם (אם אני מבין את ראש עיריית לונדון סדיק חאן), אבל הניחוש שלי הוא שהם כנראה מקבלים בבריטניה יחס יותר אוהד מאשר באירופה ה(מסתבר) נאצית. קשה לי להאמין שאם הייתי נמלט ממדינה מזרח תיכונית כלשהי ומוצא את עצמי בצרפת, הייתי נתלה מתחת למשאית על מנת להגיע לבריטניה, אבל אולי אני לא דוגמא.
–
זאת כי – אולי בניגוד לי – מרבית המהגרים שמגיעים בדרך זו או אחרת אל בריטניה גדלו על האגדה שבריטניה הגדולה היא אם כל הדמוקרטיות, וכתוצאה מכך מקבלת את מהגריה באהבה ובזרועות פתוחות ו-לא פחות חשוב- בשנאה עצמית תהומית. היות והבריטים כל כך שונאים את עצמם (ובצדק, אם הבנתי את מנהיג הלייבור לשעבר ג’רמי קורבין נכון), אני יכול להבין את המעפילים כשהם עוזרים לבריטים לממש את שנאתם העצמית.
למשל, לא מזמן אחד מהמהגרים האלה החליט לחגוג את יום הזכרון לחיילי בריטניה באמצעות פיצוץ בבית חולים בדיוק ברגע הישמע הצפירה. אם זה מזכיר לכם את איבתיסאם מערנה זה על אחריותכם, אבל אולי תתאכזבו לדעת שהפיגוע לא הצליח יותר מדי: המונית שהמחבל שכר לרגל הארוע התפוצצה בדיוק בשעה 11 מחוץ לבית החולים, אבל נהג המונית הצליח לברוח ממש לפני הפיצוץ. אגב, שכחתי לציין שנהג המונית לא היה המחבל, והמונית בעצם נחטפה. כתוצאה מכך המחבל התפוצץ (נהג המונית חשד בנוסע ונמלט לפני הפיצוץ), מה שגרם לראשי מפלגת הלייבור הבריטית להביע את תנחומיהם למשפחת ההרוג. אם זה נשמע לכם כמו טעות אני לא אריב אתכם, אבל אישית אני מאמין בכנותו של שולח התנחומים. אבל אני (קצת כמו המחבל במונית אם חושבים על זה) מתפזר קצת.
–
אז נעזוב את זה שכנופיית האנסים הפקיסטנית בעיר רות’רהאם (שנחשפה לפני כ-10 שנים) עדיין פועלת בלי הפרעה (כי המשטרה נזהרת לא להיות גזענית) ונחזור – ברשותכם – אל השאלה איך עוצרים את זה.
סליחה.
שאלה טובה.
שכחתי לרגע שאני אמור לעודד העפלה וכוחנו בגיווננו. אם אתם חושבים שבריטניה צריכה לפתוח את שעריה וללכת לחפש עולים פוטנציאליים ברחבי העולם אתם רשאים להתעלם ממני, אבל אישית נראה לי שספינות משמר החופים צריכות לאסוף את המהגרים ולשפוך אותם בצרפת (היום הספינות האלה אוספות את המעפילים ושופכות אותם במלונות 4 כוכבים במזרח אנגליה), אבל אף אחד לא מקשיב לי. עוד אפשרות היא לדאוג שהסירות יהיו במצב כל כך גרוע, שהן תתחלנה לטבוע. לא שנתתי את העצה הזאת (שאולי חלק מכם זוכרים) לאף אחד במשמר החופים, אבל איכשהו זה חילחל ולפני כשבוע אחת הסירות האלה טבעה. לצערנו 6 נשים וילדים הלכו, אבל אולי תצטערו פחות על כך ש-26 גברים צעירים וחסונים (מן הסתם) ירדו מהסד”כ, ומן הסתם איבדנו כמה מדענים ומשוררים פוטנציאליים.
אבל הייתי מחכה איזה שבוע לראות האם הטביעה הזאת גרמה למעפילים לחשוב שאולי החיים בצרפת הם יותר טובים ממה שהם היו לפני שבועיים.
–
נו שוין, לא נטביע לא נדע. ועכשיו, לפני שאנו מתפזרים (בזהירות הראויה) לעניינינו, אולי כדאי לתת את הדעת שבתי המשפט ברחבי העולם ממשיכים (למרות נגיף האומיקרון האימתני) לעבוד.
כמובן שמה שקןרה בבתי המשפט בעולם לא מעניין ולא קשור אלינו (מה שאומר שמן הסתם נצלול אליהם במגילה הבאה, כי אני לא רוצה לסכסך), אבל אם התכנסנו כבר אציין שניים הבולטים שבהם: האחד הוא משפטה של ג’יסלן מקסוול (שמן הסתם לא זוכרת את אהוד ברק) והשני הוא משפטו של ג’וסי סמולט. אם אתם לא זוכרים מיהו סמולט דנן זה בסדר, (ואפשר לחיות חיים שלמים ומלאים בלי להכיר אותו) אבל אם אתם מכירים מישהו שהוכה או נאנס רחמנא לצלן, מן הסתם כדאי שתדעו שהג’וסי הזה גרם באופן ישיר לכך שאף אחד לא יאמין למכר שלכם.
–
ובברכת באנו חושך לגרש אסיים.
–
וחוץ מזה שבת שלום, ואל תאמינו לאף אחד חוץ ממני.
ברק לא מכיר את אפשטיין
קורבין מניח זר
ג’סי סמולט
בחשאי ספינה